ישבתי שם
ממש מלך העולם
לא דאגתי בכלל
הכל נראה כ"כ טוב ונהדר
מביט אל אדוות המים
אחר מביט אל השמיים
אלוהים עשה עבודה נהדרת
ואני חלק מיצירת המופת

ואז, בלי אזהרה
אני מאבד תחושה
והגוף מתחיל לרעוד
ואני כמה לעוד ועוד...
לא רציתי שזה יחזור
בסוף במוסד אני אגמור
אני לא רוצה לחזור לשם שוב
הייתי כבר, ברחתי, ועכשיו אני חשוף

אני לא רוצה למות, עדיין לא
פשוט לא הספקתי לחוות הכל
אני עוד צעיר, העתיד לפניי
והנה אני שוב עוצם את עיניי...
אני לא יכול יותר, הכאב חזר
והוא חד יותר ודוקר וקר
אני רוצה לברוח, אני לא יכול
אבל את החופש שלי - מי ישלול?

זה הורס אותי, מפורר אותי
אני לא רוצה למות, לא מגיע לי
או שאולי כן?
אני נשבע - זה הם... זה הם!
הם אמרו לי שזה יעזור לי להתמודד עם החיים
הם אמרו שמעכשיו הם תמיד יהיו "ורודים"
אבל עכשיו הכל נעשה שחור.
שחור - כמו הדם שלי... שחור!

אני נותן לכאב לזרום, כבר התרגלתי
זה חודר לעצמותיי, לעורקיי, לבשרי, לדמי
אמרתי לכם, הכל שחור...
מגיע לי למות, אני אשם בכל
הייתי מודע להכל, בהתחלה
אבל גם הייתי טיפש, ללא תקנה
התחלתי לחשוב שזה באמת יעזור
אבל עכשיו, כמו שאמרתי, הכל
שחור.