איתי דדון / העורב |
עומד לו על עץ עירום
עוקב אחרי בעיניו הקרות
מסובב את ראשו השחור.
גופו הרזה מטיל בי אימה
נותן לי תחושה נוראה
שאני מביט במראה,
מרוט נוצות כולי
רזה וחולני.
שוב אורב לי העורב
מחפש לעצמו אויב.
למה בחר בי ?
כה חלש וחולמני...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|