ליב מי / תמונות |
הלב פועם בעוצמת יתר
יצר ההגיון נוזל אם מול עיניי
וגופי עייף, מחפש מנוח
בטל אני כעת, עתה
רק חיוך מקרין אותי החוצה
מבחינתי הסביבה איבדה משמעות
והיום הפך לילה הפך תירוץ עלוב
ואז מראות של דמיון
מנתרות
מולי, ואני מנתר איתן
איש אינו רואה זאת
איש אינו חש
אך אני יודע מה עוללתי
גופי שומע את עצמו טוב מאד
איש אינו רואה זאת
איש אינו חש
ושוב החוויה תמה, תחזור בקרוב
(רגשות של סטלן, סימן שאלה אם זה אני)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|