יש לי ילדה אחת בגן, קוראים לה מרינה
מרינה היא ילדה יפה ומיוחדת
קצת מחייכת והרבה הרבה שותקת
בהירת שיער עם עיניים ירוקות
כאלו שאיך שלא תסתכל עליהן תראה שהן תמיד עצובות
מרינה הגיעה לכאן לפני שלוש שנים
ויום אחד ראיתי שיש לה צלקת על הפנים
כששאלתי אותה מה זה, היא אמרה שזה כלום ושאני מדמיינת
הסתירה את הפנים עם הידיים ובקול שבור אמרה שהיא ממהרת
למחרת בהפסקה שיחקתי עם מרינה תופסת
וכשנפלתי שאלתי אותה אם גם לי תשאר צלקת
לא הבנתי למה היא התחילה לבכות
זה עשה לי עצוב לראות דמעות מתוך עיניים ירוקות
מרינה אומרת לי שאסור לה לספר
אבל שרק איתי היא יכולה איכשהו לדבר
היא אמרה גם שלמטה זה היה קצת כואב
כשאבא הראה לה כמה שהוא אוהב. |
