|
מחשבות של חורף עושות אותי שקטה
טיפות של גשם זולגות בנשמה
קולות של אנשים עושים לי רעש שקט
קטנה מלהכיל את כל השקר שבאמת
ממרחק הזמן כל המילים הן בדיה
ורק ההווה הוא המבחן האמיתי
אותיות קטנות גורמות לי להרגיש חצויה
שגם כשאני לבד אני לא איתי
רוחות חמות של קיץ נושבות ללא הרף
מכסות באלגנטיות את הקרירות הטיבעית
צלילים שבאים מתוך הנשמה מתכבים לאט לאט
נמוגים לקול זעקה חרישית |
|
|
אחרי שמשהו
נרטב, הוא רטוב,
לפני שמשהו
נרטב, הוא יבש.
אחרי שמשהו
נשרף, הוא שרוף
אבל מה הוא לפני
שהוא נשרף?
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.