לקרוא אותך.
לזרום בנחלי המשפטים שלך,
במעיינות העברית המבעבעת.
ללגום בתאווה את המילים המרוות.

לפרום באיטיות מופגנת
את קשרי המילים הארוכות, המסובכות.
להלך בשדות מילות הקישור החבויות, הסתמיות,
שמחברות את איבריך לכדי עמידה זקופה.

לקרוא אותך
עד שאכיר
את התחביר והדקדוק,
את בחירת המילים.
עד שאשמע את האינטונציה  
שבאנחת כל פסיק,
ובהחלטיות כל נקודה.
עד שארקוד
את מחול האותיות שלך,
כאילו אני הכוריאוגרפית.

לקרוא אותך
עד שאוכל לכתוב אותך
מחדש,
כפי שהיית רוצה להיכתב.
ואז לכתוב אותך
בשארית ימיי.