ללא הצלחה מנסה גיבור הטרגדיה היוונית להימלט מן הגורל המזומן
לו, ועוד לפני שיחוש בחוסר המוצא מן המצב אליו נקלע, נדע זאת
אנחנו. אנו יושבים באולם החשוך, מתבוננים בנעשה על הבמה
וכוססים את צפורנינו בחוסר מנוחה: אולי הפעם לא יפגוש אדיפוס
באביו מולידו על אם הדרך, אולי הפעם לא יהרוג אותו, אולי לא
יישא את אמו לאשה....
אין שביב של תקווה. זה כבר קרה ועוד יקרה שוב ושוב מאז ומעולם
ועד עולם. גיבורי הטרגדיה היוונית לוקים ב"היבריס" - המחלה
הקשה מכל - זו הגאווה, ההתנשאות וקריאת התיגר על הגורל.
ההיבריס מעוורת בכוח את עיניו של אדיפוס, הוא אינו מפרש נכונה
את המתרחש סביבו. כשיבין לבסוף את אשר עולל, ינקר בפועל את שתי
עיניו.
דהרתו העיוורת של הגיבור אל עבר הסוף הטרגי מעוררת בנו אי
נוחות ודחייה ורצון להנתק מן הכסא או לעצום את העיניים, ממש
כמו אדיפוס. אולי משום שההיבריס והטרגדיה המשתלשלת ממנה זרות
לנו?
על פי תפיסתנו טרגדיה היא מוות חסר טעם. מי שמצליח לטעון את
המוות במשמעות מקהה את העוקץ הטרגי.
ההיבריס מקורה בהשקפת העולם היוונית הרואה את הגורל כקבוע
מראש. ב"סדר עולמי" כזה ההיבריס אינה סתם מחלה, היא מחלת נפש,
והחולה בה הוא פושע בר-עונשין. זוהי תפיסת עולם אלילית, פסימית
מאוד, הרואה את הגורל ככוח בלתי נתפס ומתיכה את כנפיו של
איקרוס הממריא אל השמש.


בוני ה"טיטאניק" לא חששו מאיתני הטבע. אניית הענק נקראה על שם
הטיטאנים, אשר קדמו במיתולוגיה היוונית לאלים ה"בורגניים" של
האולימפוס, אותם אלים, שהיו נתונים, ממש כמו האדם, בכפו של
הגורל.
גם בוניהן של ה"צ'לנג'ר" וה"קולומביה", העניקו לספינותיהם שמות
טעוני חומר נפץ. האם במסעו אל התהום שבקצה העולם לא קרא
קולומבוס תיגר על הסדר הנכון של הדברים?

מה מסתתר מאחורי חיוכו של אילן רמון? אולי גאווה תמימה, אולי
הרפתקנות וסוג של סקרנות חסרת גבולות, שאינה מניחה לפחד להרים
ראש. היבריס? על פי התפיסה היוונית וודאי שכן.
אנשי הקולומביה ביצעו את משימתם. ומשום כך, למרות חמש שנות
האימונים ושישה עשר הימים בחלל שהסתיימו כהרף עין, מותם אינו
חסר טעם, אינו טרגי.
ויחד עם זאת, בתוך כל העצב והזוועה יש נורא ויש נורא יותר,
והנורא מכל עוטה את גלימתה השחורה של הטרגדיה היוונית - גורל
חתום מראש.
ידו הארוכה של הגורל אוחזת בגרון ומטלטלת ומטלטלת ומקפיאה את
התמונה - הנה ההמראה, הנה סיבוב ועוד סיבוב, מסלול מושלם סביב
כדור הארץ והנה קצהו של המסלול - התרסקותה של מפלצת רבת ראשים
מעל עיירה ושמה פלסטיין.



http://web.archive.org/web/20040228033934/http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/17012003/ART420161.html