|
יושב במשמרת עם עט ונייר
ומנסה לנתב המחשבות
רוצה לכתוב שיר או סיפור
אך המחשבות אינן יוצאות
חושב על הטיול, אולי משם אשלוף סיפור
אך זיכרוני בוגד בי ורק שביבי זיכרון יוצאים
ואלי אכתוב משהו על הצבא, משהו מצחיק שקרה
אך כל מחשבותי זורמות אל צו המילואים
ואולי אכתוב נא על אהבה נושנה
נכזבת, עצובה,
וכל חומותי צווחים, מתריאים
על רגשות ללא תשובה
ומחשבותי נודדות על-פני אין-ספור מאורעות
חלקן שמחות, רובן עצובות
ובכל הבאלגן בראשי רק אור אחד של תקווה
שיער בבלונד, זוג עיניים כחולות ופה שלוחש:
אהבה. |
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.