באותו גוון של השלג המתלכלך - נמשך זמני.
באותה מהירות בה נופל החפץ - נמשך זמני.
באותה הרגשה של מתאבד שחבל לצווארו
וכל שנותר זה להפיל את הכיסא עליו הוא עומד - נמשך זמני.
נקודות זמן שחוברות יחד ככל שהזמן נמשך מגבילות לקו מחשבתי
המגובש, אבל רק מגבילות.
סוף זו לא מילה, סוף זו הרגשה. זמן לא זורם אל הסוף, כל זמן
שעובר הוא סוף חדש.
מעשה חובר למעשה, וזמן לא נשאר הרבה.
לילה ועוד יום, ומה שהיה אתמול זה רק לילה... לילה ועוד יום.
בזבוז זו לא מילה, בזבוז זו המציאות, אבל של מה? בזבוז של מה?
זמן?!