טוד ספארו / האנשים הקטנים |
והם קופצים לריצפה אחד אחרי השני
ואני יושב בצד ולא עושה שום דבר
רק מסתכל, איך הם נופלים.
יש כמה חברים, הם על הגב שלי
כמו עלוקות הם מוצצים לי את הדם
ואין לי חברה, מרגיש כמו מצורע
ורק רואה איך היא הולכת
יש שבעה אנשים קטנים על הריצפה שלי
מלכלכים לי אותה וזה מעצבן אותי
וההורים שלהם לא מפסיקים לבכות
ואני לא מסתכל עליהם בוכים
יש כדורים מפוזרים על השולחן שלי
חשבתי שאולי הם יעזרו לי להרגיש
כי לקחו לי את הכח להמשיך ולהרגיש
וכל החברים - הלכו לעזאזל...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|