כל כך רציתי להיות עם מישהי אדומה. אנשים מכל הצבעים רצו להיות
בחברת האדומים. צהובים, כחולים וכן, גם האדומים עצמם.

בכל יום הייתי מסתכל עליה, כל כך יפה באדום. היא גם ראתה אותי
ודיברה איתי ואמרה "אתה חמוד" אבל אני ידעתי יותר טוב ממנה שלא
יהיה שום דבר ביננו, כי אני כחול והיא אדומה.
המשכתי כל יום כל שעה כל דקה לרצות אותה אדומה בכחול.
באדום, סימלה עבורי את כל מה שאי פעם חשבתי שרציתי.

ככה זה נמשך, שנים כחולות. היו ימים ותקופות שהתקרבתי יותר אל
האדומה שלי, אבל אף פעם היא לא ראתה בי מה שרציתי שתראה. מה
שאני רואה בה.

בסוף אני יוצא עם איזה צהובה אחת. היא אוהבת אותי ומבינה אותי
רוב הזמן ואפשר להגיד שהיא בנאדם טוב. אבל בצהוב.
זה מוזר מה שאתה מתכנן לעצמך ומה קורה בסוף. מוזר כחול כזה.


17 אוק' 2002