[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו הראל
/
טיילת אדומה

לאורך הים יש גללים,
יש גללים.
וערימה של גופות על המזח.
לאורך הטיילת הפנסים דולקים
ואפשר לראות את הדם,
ואתה מרגיש שאתה הפגר הכי אדיש בעולם.
את קרה כמו מאפרה,
ואני לא נושם פתאום,
איתה זה תמיד ללכת נגד הרוח.
אף מכונית לא עוברת, חוץ מאמבולנס,
גשם שוטף את העיר.
הרוח מייללת את "אל מלא רחמים"
הפרחים עומדים דום ליד הארון,
החברים דופקים את הראש בקיר המסדרון.
הדייג מקנח את אפו.
באבולפיה מכינים נרות נשמה,
הרברס סמואל כותב שיר קינה.
ילדה קטנה אוחזת ביד אמה הכרותה,
צוחקת בקול פעמוני כנסיה .
צלב גדול ובוער
ממריא מעל הים הסוער.
הציבור התעוור,
אלוהים משקר.
איכשהו יש לי תחושה שבקרוב השידור החוזר.



( בין היתר בהשראת "נגד הרוח" של שלום חנוך)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
משפט בלונדי: אל
תסתכל בקנקנן...
אההה... אההה...
שכחתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/03 2:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו הראל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה