רותם כרובי / נודדת |
אבל יושבת בחדר קר
בפינה שאליה בכל זאת חודרת קרן אור קטנה
הרמקול לידי והקול שלה מרטיט את כולי
הדמעות זולגות
עוצמת עיניים
נזכרת עד כמה אני מתגעגעת
מתגעגעת למגע קטן של אישה
סתם
אפילו סתם ליטוף
אני נודדת
אבל נשארת
פה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|