תותחי משקיפי הסביבה, תחלואים הציפוני.
השתכנו בתוכי לוחמים, בשגגה הם ניפצוני.
רכבות השנאה דהרו ושסעוני.
סכיני חלודה, האכילו פצעים.
ריקודי הצביעות, חיוכים שנורו לכל עבר,
פגזי מרגמה הם שיגרו ופגעו לי בחדר.
חרבות הקנאה, חץ הראו לי לקבר.
מכונות מלחמה חוררו בי חורים.
רק עצבות עטופה, בשברי חלומות שביקשתי,
מנתבת דרכים בשדה קרב ממוכן להדהים,
לגן שמש קסום שעליו חלמתי,
לנגן שיר חדש, עם שמחה בצלילים.
מכתבי זעקה רועשים, חלונות שניפצתי,
רזוני שצמח בצינוק, בכלאי שביצרתי,
לא שידרו שיר שחור ואולי כי חייכתי.
סורגים בחדרי כבר חשקו בחיי.
כלום ידעו אוהביי, על חומות מבצרי שהשחירו,
מאבק משחיתים לוהטים, הצמאים לדמי?
רק יונים בודדות שביקרו, לא השכיחו.
שדות מעשנים, שוב הקהו את חושיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.