לפעמים אני חושבת שאין טעם לחיות,
הרי כולנו בסופו של דבר נמות, אז למה להתאמץ?
לפעמים אני תוהה, וחושבת למה נסעת.
למה השארת אותי פה לבד, בחושך, בגשם?
אני מרגישה כל כך קטנה בעולם הזה.
אינני מבקשת הרבה, רק שתתן לי את מתנת החיים.
לפעמים אני מרגישה כל כך מיותרת.
כאחת מופנמת ששום דבר לא מצליח לה.
אולי זה מפני שלקחת לי את חיי.
אני נופלת למטה, צוללת וטובעת.
אך זה לא בשליטתי, אני כבר אבודה.
אף אחד לא יבוא לחפש אותי. אף אחד לא ידאג לי.
אף אחד לא יאהב אותי.
למה השארת אותי פה לבד, בחושך, בגשם?
לעולם לא הושטת לי יד לעזרה,
לעולם לא החזרת לי מבט לעיניים.
אתה עזבת אותי, לבד, בחושך.
אבל אף אחד לא יבוא לחפש אותי,
לאף אחד לא אכפת.
לפעמים אני תוהה, למה בכלל אני פה?
אינני מבקשת הרבה, רק שתתן לי את מתנת החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.