|
שלום, מה שלומך?
קחי סלך ופיסעי נא חזרה אל מוצאך.
ידך קרה, בפנים, חמה בחוץ
הטעייה!
לא תפילי אותי שוב באותה תחבולה
טעות, לעולם לא תחזור שוב
לא תגעי בי, לא תדעי
מי אני
מי..
אני, אני
בוכה בתוכי, שונא את משב רוחי
תודי לי, את עוד
!you'll see
לא תוכלי לשנות את-
הדרך לא תוביל לביטחה
בתוך תוכיי קיפלי האהבה
חבוי בי,
הסוף לרגשות האכזבה.
( המועקה, הכאב, האשלייה)
( הסוף להרגשת השנאה-)
( המסתירה פחד מרגשות של אהבה)
---
הקראה:
http://stage.co.il/Stories/223947 |
|
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).
המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.