|
אני בא בכל יום אותך לקחת
כמו סחף כמו סחף
אבל-
השיניים שלי לא בטוחות בעצמן,
רק בגלי קצף חומים בכוסות הקפה
מול השלוות שלא הובטחו לי מעולם
אני צולל אל תוך הגירוי בעיניים
הזיפים הפזורים שלי הקולות מהבטן
חוסרביטחון בולע אותי בלי ללעוס מבפנים
הריק שאת משאירה לי אחרי שאנחנו נצמדים
את הפירות הבשלים האלה שלא יקטפו
ברז העצבות שלך משקה חרש
מחר אני הולך לזרוק את הזמן
לים
אך הזרם אצלי דליל
כמה איפוק
דרך הבשר הרך שלך (כמו גלידה) אל הפורקן הנמוך שלי
ובכלכולי אני שלך עכשיו, חוץ מאותו המקום בו
את יכולה לקחת חזרה.
[אנחנו דוחים תענוגות כי יום אחד הם יגיעו]
לשלי - אני מתגעגע מיאמור. |
|
|
סנוב, באזור
החלציים של האיש
האדום בפינה
היית?
יואב טוקר לפני
המרטיני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.