רציתי לכתוב על משהו שמח
אך נתקלתי בתנועת התנגדות
במפעל השראה מיושן, מנוצל
שכל מוצריו הונצחו על הדף -
צרור ביטויים על מוטיב שנדחק.
פניתי לדמיון, מבצרו של האסיר
בתחינה למספר רגעים של אושר
ריחפתי במרחבו השביר
בחיפוש אחר אופטימיות נכחדת
המפחדת לתת דרור לתשוקותיה.
עייפתי מהמסע חסר התקווה
ונפלתי בכניעה במדרוני הזכרון
מכוון ע"י כוח לא ידוע
עד שניצבתי מול חיוכך
שלמרות שנשכח
הוא עדיין, שמח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.