|
עורבי הלילה בגלימתם השחורה
מתגודדים כרוחשי מזימות
עיניהם אחוזות התזזית
בחיפוש אחר חוסר השקט
של נשמות נשכחות.
צריחתם מפלחת את מעטה הדממה
ולו רק לרגע אחד מיותם
דווקא שתיקתם רועמת יותר
בהרמוניה שקטה
בה הפחד מגולם.
על גבה של הרוח הם רכובים
ברצון משותף הנשגב מבינתי
נבלעים בחושך המותאם לטבעם
אורבים בשקט
לצאת נישמתי. |
|
|
עכשיו ברצינות:
כשמתחילים לעשן
נדמה שהיצירות
שכותבים הן
גאוניות, ואחרי
הרבה זמן (משמע
הרבה מאד חומר)
הכל נראה
שטויות.
אחד שהתפכח.
באמת.
יש למישהו איזה
פרח? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.