זה שיר שכואב,
שקשה לי להאמין,
שדווקא אותו אני כותב.
שיר על אהבה,
או אולי על אכזבה,
כי עכשיו בשבילי -
הם אותה המילה.

והתייאשתי מהכל,
ונמאס מבנות,
בנים לא מושכים,
וחיות רק נושכות.
הולך לבדי,
מחפש קצת סיבות.
ואולי אפילו,
קצת רצון להנות.

ואהבה מנצחת,
אולי בשביל כולם.
בשבילי היא לוקחת,
ולא משאירה לי דבר.
הלב שבור ולא נשאר בו מקום,
ואין אמונה או תקווה של שלום.

אז איך אמצא אולי יום אחד,
את אהבת חיי אם היא קיימת בכלל.
והאם יש טעם להמשיך לחפש?
ושאין לי רצון או אמונה בדבר,
אסתובב בעולם כי אולי היא לא כאן,
וכל חיי חיפשתי במקום אחד קטן.
ומסתבר שטעיתי בדבר אחד בסיסי,
לא חיפשתי במקום האמיתי.
חיפשתי בארץ אבל שכחתי,
לחפש אי שם בתוך תוכי.