יום חמישי אנחנו בים, השקיעה מאוד יפה הכדור החם הזה שכל היום
האיר אותנו שוקע למים קרירים ונעימים. לאט לאט השמש יורדת חציה
מוסתר ואז עוד קצת ועוד קצת עד שנעלמת. אור אחרון על החוף והכל
כל כך יפה. הרבה מאד אנשים על החוף מסיבה עכשיו, מסיבת הסיום
של השנה בשבילי זה סתם, אז סיימתי כיתה ח' נו אז מה שנה הבאה
יהיה אותו דבר. כולם מדברים במיוחד האימהות הקשקשניות.
ואני לבד הולך על החוף החשוך מתיישב על סלע גדול אני שומע
מרחוק מסוק, אני מסתכל אליו והוא אלי המסוק מתקרב ועובר עד
שנעלם באופק. בטח שעבר מעלינו ראה המון נקודות קטנות שנראו כמו
אנשים וראה עוד נקודה  קטנה קצת יותר רחוקה משאר הנקודות וזה
הייתי אני יושב על סלע גדול. החברים שלי רחוקים ממני על החוף
משחקים עם כדור ואחרי זה הולכים מכות. הבנות עוד יותר רחוקות
הם רוקדות בדיסקו, שהיה על החוף.
ושאני מסתכל על כולם אני מרגיש שמשהו נוגע לי בכתף, לידי עומד
שדון לא גדול אפילו די קטן עם זקן ארוך לבן. והוא מציג לי את
עצמו:
שלום אני שדון קוראים לי "דוגרי" אני בא לאנשים כמוך גיחך
השדון.
הוא אמר לי שחוץ ממני אף אחד לא שומע או רואה אותו, והוא גם
שומע מה שאני חושב. יופי אמרתי, ואז נראה שנעלב אולי שמע מה
שחשבתי אליו. התחלנו ללכת על החוף או בעצם אני הלכתי לבד לא
משנה, לכיוון החברים שלי שעשו ערמת ילדים. אחרי זה הלכנו לשבת
ליד המדורה השדון גם ישב וכל הזמן צחק הוא אמר לי שיש לי את
המחשבות הכי מצחיקות ששמע כבר 500 שנה.
הזמן עבר כבר רצינו ללכת האימהות הקשקשניות הפסיקו. לקשקש ואני
אמרתי ביי,ביי לכולם, עד השנה הבאה שהכול יהיה אותו דבר.
שההורים שלי התקרבו פתאום השדון נעלם אפילו לא הספקתי להגיד לו
ביי. ועכשיו מתחיל החופש הגדול והוא יהיה בדיוק כמו החופש לפני
שנה ושנתיים.