ואז....בחושך, שמעתי את שמי.
נשרק מתוך שיניים בוהקות,
רך כמו ארבע העונות,
מיטיב לכת בורידיי ונצלל.
איך זה קרה שנקראתי כך,
בעצבות של רקוויאם
ושמעתי את האושר נוקש?
לא חריקה....לא, לא, לא.
אדווה מעגלית ונפתלת.
ורציתי כל כך שיתעלף העולם,
שיהא עליי סחרחר כראשי
שהפך מתוק באחת.
עוד....שוב....
ה ד ר י. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.