אני חוויתי אהבה ממבט ראשון
אני התנסיתי בקשר עין ראשוני
אני נכוויתי מהידלקות ראשונית
אז עכשיו אני כבר עזובה ושוב לא מאמינה
שכך קרה
איזו אהבה, איזו אהבה היא זו
רק אלוהים יודע מה היא צופנת
ואנחנו ביד הגורל, כמו בובות על חוטים
מראש לא יודעים את הצעדים
אנחנו משחקים באש, נכווים מהלהבות
ואז כשהאש דואכת, אנחנו לא לומדים לקח
ממשיכים לשחק בגפרורים שאמא אסרה עלינו
אבל עכשיו האהבה באמת נגמרת אל מול עיני
והלהבה מוסתרת תחת עשן של הצגה מצד שנינו
או שהיא כבר לא קיימת?
זה כבר לא סוד שמבטי עיניו מציתות את להבת ליבי
דיבוריו מלהיטים את ראשי
תנועותיו מחניקות את נשימותיי, כמו עשן שחור וסמיך
צחוקו הוא צחוק של שטן מתחזה
שטן חמוד ומקורי, ומסוכן
צחוק מצמרר במחשבה אך נעים לשמיעה
את הקונפליקטים הוא משאיר לי, והשלווה הולכת אליו
ככה זה מתחלק לפי דרכו, לא לפי דרכי
ועכשיו אין עוד מנוס לנפש, שמנסה להתחבא מפניו...