מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני מהלכת הלוך ושוב בחדר מרוב עצבנות, ופחד
לאבד אותך אוצרי
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני כותבת את החיבור הכן ביותר שלי
כדי שאוכל לכמה דקות מעטות לשכוח מפרצופך היפה
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני לא יכולה לאכול כלום, שכן הנאת האכילה
היא אפסית לעומת המגע שלך
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני לא יכולה לחשוב על אף אחד בעולם הזה,
ולא על ההורים או על החברים שנאמנים לי ממך
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני סופרת את השניות, הדקות והשעות של הלילות,
לילות שמאריכים מיום ליום.
אני מקשיבה לתיקתוק המחוג וחושבת - עליך.
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני לא רוצה להודות בדבר.
אותו דבר כואב ונורא שנקרא: בדידות
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
העט ממשיך וממשיך לכתוב בלי סוף, בלי מנוח
כתיבה אינסופית, על מישהי בודדה ועצובה
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
המראה משקרת לי שאני יפה, החברים שותקים בלי לומר מילה
והפלאפון שקט מתמיד, מכל צליל שהוא.
מתוק שלי, כשאתה חסר לי
אני רואה את עיניך מולי, אומרות לי כלום
עיניים ריקות מאהבה. |
