בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד...
והריח בחינם וכל האזרחים עוצרים ומריחים

מוקדש לילדות שלי,
לדמיון של ילד חיפאי ששומע את "הכבש השישה עשר" ומדמיין את המקום בקצה רמת גן,
מריח את ריח השוקולד וחולם על אנשים שהולכים ברחוב ולפתע מריחים שוקולד ופשוט
עוצרים ומריחים.
אז גדלתי וזה לא בדיוק כמו בשיר אבל משהו מהקסם נשאר (לפחות אצלי).

נדמה לי לרגע אחד, ממש לפני שהלכתי, שהתגנב לו ריח קליל של שוקולד, ליטף לי
האף, חיבק לי את הזכרונות ומיד ברח...