ניקול עילם / קבורה |
פיסת עור ושתיקה
יללה של עיר עתיקה
מהחלון רואים רק אורות
מבוך של אלפי מדרכות
תן לי סיבה לשקר לך
תן לי תירוץ לאהוב
תאפשר לי לא להיות אני
אל תבחן אותי מקרוב
צרחות,
בניסיון אחרון
להצית איזו להבה
לשלוף באופן סופי
את אותה הסכין שצלבה
יסורי עיר שמזמן נחרבה
אותם השבילים
הרחובות המוכרים
פיסת דשא צהוב להכאיב
עם שחר בכיכר העיר
יפצחו הכלבים בשירה
הוא יחייך בעודך מתכלה על מוקד
מוביל את מסע הקבורה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|