האווירה בתוך הרכב לא הייתה נעימה במיוחד, כנראה בגלל שצעקתי
על רועי שיפסיק לדבר על כדורגל בתוך הרכב שלי, הוא שתק, זה הרי
חוק טבע שכזה שלא מתווכחים עם מי שהאוטו שייך לו כיוון שזה לא
מנומס להתעמת אתו בתוך הממלכה שלו, הוא בטח בנה באוטו איזה
מתקן מיוחד שבלחיצת כפתור יכול לשגר אותך החוצה אל הכביש המהיר
ואתה תבצע לחתיכות לא שוות מתחת לגלגלי המכוניות ובנוסף לכך
קיים גם העניין הזה שהבן אדם שלוקח אותך הוא גם זה שאמור
בעיקרון להחזיר אותך.
אז לרועי היו את כל הסיבות לשתוק.
והוא שתק עד שהגענו לצ'יפופו והחניתי את הרכב תוך כדי קללות
מזעזעות על האנשים שתכננו את תל אביב וכנראה הגיעו מממד מקביל
שבו אין צורך בחניה נורמאלית.
אני לא סובל את הצ'יפופו, מועדון מטופש וחסר טעם, אבל אם
גוררים אותך לשם אז אתה מגיע וזה נורא מוזר שגוררים אותך כשאתה
הנהג.
אני יודע בדיוק מה מאיה אמרה לרועי כשהיא גררה אותו הצידה,
היא בטח אמרה: "תקשיב אל תיעלב ממנו, הוא ראה את אחיו נופל
מקומה שלישית כשהיה בן 4."
ממש אכפת לי.
אני מכיר די.ג'יי אחד שמופיע כל ערב שישי בצ'יפופו, הוא חבר
טוב שלי וגם את אחת הבארמניות, בלונדינית גבוהה ששברה לי את
הלב פעם אבל מתנהגת אלי בחביבות כאילו שום דבר לא קרה, החברים
שלי באים לכאן כל הזמן, האנשים שעובדים איתי באים לכאן,
סטודנטים שלומדים איתי במכללה באים לכאן ובטח גם אח שלי היה
מגיע לכאן אם היה בחיים, אני זוכר אותו טוב... כשאני הייתי בן
4 הוא היה בן 10 וכבר אז כולם קראו לו הילד היפה של הבניין
והוא כל הזמן התגאה בזה שהוא שחקן כדורגל אדיר ושכל הבנות
בכיתה שלו רצו להיות חברות שלו והוא כבר נישק חצי מהן.
חחח, לך תתגאה במה שאתה רוצה... אתה מתת בתול...
אני שונא את המקום הזה.
בחורה אחת עם גוף מדהים ובגדים חושפניים במיוחד עומדת לידי
בזמן שאני נלחץ אל הבר ומנסה לצרוח דרך מסך המוזיקה (אפשר
לקרוא לזה מוזיקה?) שאני לא רוצה שום אלכוהול בתוך המיץ תפוזים
שלי, אבל כנראה שהבארמנית הזאת הגיעה מממד אחר שבו להגיון אין
משמעות או שאנשים בו לא מתים מתאונות דרכים, הם רק מקבלים פתקי
נו נו נו ומכריחים אותם לבצע עבודות שירות בהאכלת זקנים מזילי
ריר או משהו כזה.
אז אני מנסה לדבר עם הבחורה לידי, אבל מהר מאוד אני מגלה שעם
כל הידע הנרחב שלי בספרות, קולנוע ומוזיקה פשוט אין לי על מה
לדבר איתה.
הילה ומאיה מגיעות, מאיה עם החבר שלה רועי, כמובן שואלת למה
אני לא רוקד, אותה שאלה כל פעם וכל פעם אני צריך להזכיר לה
שאני לא נהנה.
הילה מוציאה כדור קטן ושואלת אם זה יעזור לי.
"אני נוהג."
"זה יעבור לך עד שנצא מפה."
עשר דקות אחר כך אני מוצא את עצמי רוקד לצלילי טראנסים
מונוטוניים שאני לא סובל, הידיים שלי מתנפנפות לצדדים ללא
שליטה, אני זז מסביב כמו שור מסכן במלחמת שוורים, אני מזיע כמו
חזיר ומפריע לאנשים ליהנות אבל ממש לא אכפת לי, נהנתי בעצמי,
זה היה חדש.
בשלב כלשהו אני פשוט נעמד במקום ומנסה לחקות את האנשים שרוקדים
סביבי כדי שאוכל להשתלב, כנראה שזה היה מגוחך כי עכשיו לא רק
שהביטו עלי במבט מזלזל אלא שגם שני מטומטמים שעמדו לא רחוק
מאתנו נעמדו לידי והתחילו לחקות אותי.
חיקוי של החיקוי, אלא שהחיקוי שלהם נועד כדי לצחוק עלי.
אני מנסה להראות להם שאני לא נעלב, אני מתקרב להילה ונמרח
עליה, לה זה לא אכפת למרות שיש לה חבר והיא גם לעולם לא תסכים
לעשות משהו עם מישהו כמוני (היא מתרצת את זה בעובדה שאנחנו
ידידים אבל שטויות... כבר ראיתי אותה שוכבת עם ידידים שלה, הם
פשוט נראו טוב) עדיין לא אכפת לה שנמרחים עליה, היא אוהבת
להיות טיזרית ונוהגת לשבת עלי המון פעמים ולנשק לי את הצוואר
ולעשות לי מבטים מגרים רק כדי להלהיב אותי ולגרום לי לחשוב על
הדברים שבעצם לעולם לא יקרו, היא די זונה כשחושבים על זה.
היא נראית מצוין, גוף מדהים ופנים לא רעות בכלל והיא לבושה
במכנסיים צמודים והחלק העליון שלה מורכב ממשהו שנראה כמו חוט
אחד בודד, החלק האחורי של מכנסיה תמיד יורד טיפה למטה וחושף
קטע קטן מן החוטיני שלה, אף פעם לא שכבתי עם בחורה שלבשה
חוטיני, זה הציק לי מאוד.
רקדנו ממש צמוד, ודי החמיא לי שהיא לא מרגישה מובכת שכולם
רואים אותה קרובה כל כך למישהו שנראה כל כך לא מתאים, כנראה
שהיא לא ידידה כזאת גרועה אחרי הכל, היא אפילו עשתה מעיין
ריקוד צלילה (או איך שלא קוראים לזה) והשאירה את הפנים כמה
שניות מול הזין שלי, זה היה כל כך מגרה שכמעט חשתי צורך לאנוס
אותה בשירותים.
שני המטומטמים הסתכלו עלי והייתי מאושר, כי גרמתי להם לחשוב
שאני מזיין את הילה וזה מספיק כדי שיבינו שזה שאני לא מתאים
והם צוחקים לא משנה את העובדה שאני מזיין בחורה כל כך כוסית
שהם בחיים לא אפילו לא יעיזו לפנטז על מישהי כמוה.
אבל בעצם אני לא מזיין אותה...
אז, זה שקר...
אני בן אדם די פתאטי.
אני מקיא בשירותים, פעם אחרונה שאני משתמש בחומר המסריח הזה,
מה פתאום נתתי לתרבות המועדונים להשתלט על החיים שלי?
אני צריך חברים חדשים.
ואני צריך לחזור לגראס, זה הדבר האמיתי, מגראס לא מקיאים.
הילה ומאיה ורועי מחכים לי מחוץ לתא.
חשבתם פעם על זה שלמרות שמדובר בשתי בנות ובן אחד עדיין יש
להשתמש בכינוי רבים המתקשר לזכרים?
כנראה שאליעזר בן יהודה הגיע מממד מקביל שבו אם יש לך זין
במקום כוס אז אתה מקבל על זה פרס פעם בשנה וכולם סוגדים לך רק
בגלל שאתה לא מדמם מבין הרגליים חמישה ימים בחודש.
אליעזר בן יהודה, מטומטם עם שם של רבי מפגר.
אני יוצא החוצה מהתא ושוטף פה ופנים, ואז הילה מגיעה לשאול איך
אני מרגיש וזאת עוד הזדמנות להימרח עליה, כי תמיד שהיא מחבקת
אותך אז חייב להיות חיבוק שיזכיר לך שאתה מחבק את הילה ולא סתם
איזה נקבה אחרת שבטח מחבקת בסגנון המאה ה19 או משהו כזה.
פתאום נכנסים שני המטומטמים שצחקו עלי קודם ורואים שוב את הילה
מרוחה עלי, ואז אחד המטומטמים שכנראה הגיע מממד שבו זה נראה
נורמאלי לפתוח בשיחה לא מעניינת עם אנשים שאתה לא מכיר שאל:
"חברה שלך הא?", אני שונא אנשים ששואלים שאלות חסרות טעם שהם
יודעים את התשובה עליהם אלא שהפעם במקרה התשובה שהם יודעים היא
לא הנכונה אז לפני שהילה פשוט תענה להם "לא" אני עונה במהירות:
"היא? חברה שלי? איכס... אני מעדיף לצפות בהורים שלי מקיימים
יחסי מין לפני שאני אנשק אותה" היא מצחקקת ואז גם אני אבל
בתוכי אני מתוסכל מאוד כי ההצגה שלי לגבי קשר מיני עם הילה
ירדה מהבמה. חשבתי שאולי בגלל מה שאמרתי אז שני המטומטמים
יגיעו למסקנה שאני מזיין חומר טוב יותר מהילה, אבל לא... הם
הביטו בי שוב במבט מזלזל, הם הבינו שאני בדיוק מה שהם חשבו
בהתחלה, חנון קטן שמסתובב עם אנשים שנמצאים כמה רמות מעליו.
זעם עצום תקף אותי פתאום, כנראה בגלל הסמים שלקחתי, מסתבר
שלהקיא זה לא בדיוק חוקן לנשמה.
קפצתי עליהם וניסתי להכות אותם, צרחתי: "מה אתם מסתכלים עלי
ככה???!!!" אחד מהם חבט בי בכתף והשני העיף אותי לתוך תא
השירותים, נפלתי על האסלה וחטפתי מכה ממש כואבת בצד.
מאיה ישר תפסה אותם בידיים ולקחה אותם לצד.
אני יודע בדיוק מה היא אמרה להם
היא בטח אמרה: "תקשיבו, רדו ממנו, הוא ראה את אחיו נופל מקומה
שלישית כשהיה בן 4"
בדרך חזרה נהגתי בשקט, גם הם היו שקטים, חמש בבוקר, הכל שקט.
אני יודע שכולם רוצים להגיד לי משהו, אבל שותקים כי חושבים
שאני מסכן, בגלל אח שלי.
אח שלי בטח היה נהנה מערב כזה, סביר היה להניח שהוא יזרום עם
מה שאופנתי.
לפעמים אני מצטער שדחפתי אותו החוצה מהחלון, לא יודע למה עשיתי
את זה,
הייתי בסך הכל בן 4.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.