|
והוא גואה בי ושוטף אותי חימה על
הכל ועל לא כלום
וכל כולי נדרך שוב כמו יוצא לקרב אל מול עצמי
כמו נכנע לי, כמו אפול ולא אקום
וכל שמחת לבב
תומת בת צחוק
מתק שפתיים
של ליל אמש נעלמו כלא היו בי מעולם ורק
שורר בי עוד הזעם האדום ושתי ידי לופתות
ורק אוויר בהן
לו ניתן לי צוואר לחנקו
לו ניתן לי שאון האקדח או נפץ הרימון או בעירת הלהבה להשביע
בה
את אשר בוער בי
ומה הוא זה לא אדע, לא ארצה, אשתוקק
כבר כהו שתי ידי
אגרופי אל הקיר נטמעו והותירו רק
שקערוריות מטונפות ברסק דם שחור
וראשי כבר הולם
עת ניתחת בו עוד מכה ועוד אחת מתוכי ומבחוץ לי
עת נרצח אני וקם
ומלהג בי זה השד, זה השד אשר הנני
והוא שמני למוקיון דומע מול עיניו נופל
כושל בצעדי
אוכל את כדורי, שותה
ורץ לכתוב כמו משים עצמי לבוץ מכדי תחילה כמו
רוצה כבר לא להיות
כמו רוצה לחדול כמו
פוחד |
|
|
"אדוני, הצלחתי
להחזיר שני
ריבועים נקיים
יחסית... לא,
לא, השאר לא
שמישים. לא
שמישים, נו, אני
אומר לך! מה זאת
אומרת? אם אני
רוצה את הפיקדון
חזרה, אני צריך
לשאת בתשלום על
הטכנאי של
'עלילי' שבא
לבדוק אם הם
ניתנים למיחז...
אולי תגיד לי
אתה מי שמע על
פיקדון בעלות
הנייר עצמו?!"
הנוחיות של אתר
החרמון בתנופה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.