שקט שתלוי דומם כמו
סכין הגליוטינה הניבטת
מעיניו של הנידון למוות
המחשב קיצו לאחור
שם את פעמי לעבר
בית הכנסת הגדול רואה שם
חיילים כמו לפני שלושים
שנה ,או קצת יותר
משב עובר בי כמו שכינה
צובט חותך בשקט ובבכי של חזן
ושוב מצטלצל בכל נדרי גם
משהו בניחוח יזכור | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.