ואיי ואיי ואיי ואיי. אין ספק שזה קשה מאוד  לאהוב אדם שלא כל
כך אוהב בחזרה. זו אולי נשמעת קלישאה בסיסית ומשעממת. איך  הכל
התחיל..... בטיול ההוא למדבר יהודה, הכל התחיל שם. בשיחת נפש
עד השעות הקטנות של הלילה. שיחה שעסקה באהבה ראשונה, במגעים
ראשונים וכו אתם בטח כבר מבינים. היה לי קשה להסביר לה כמה זה
לא פשוט להיות בחור וכמה זה קשה לעשות את הצעד הראשון. אין ספק
שהיא לא הבינה רק הינהנה ואמרה "אני מבינה מה אתה אומר אבל
בעצם לא". היא לא הייתה ברורה, לא כל כך הבנתי מה היא אמרה.
בבוקר למחרת, כבר סוף הטיול, נפרדנו התחבקנו ואמרנו שנשמור על
קשר, החלפנו טלפונים. ודרכינו נפרדו. באותו ערב כל כך רציתי
לנשק אותה לחבק אותה ולשבת מחובקים. כל כך רציתי אבל משהו עצר
אותי מנע ממני מבפנים.. חרדה משתקת . אחרי שבוע שהיא העסיקה את
מחשבותי החלטתי להרים אליה טלפון. היא ענתה קולה ממהר... "הי
זה אביתר מהטיול זוכרת?" והיא אמרה "היי מה שלומך? בטח זיהיתי
אותך" השיחה זרמה....דיברנו ודיברנו חשבתי כמה התגעגעתי אליה,
לקול שלה לציניות המצחיקה שלה לכל כולה. השיחה הסתיימה בטעם של
עוד..... ככל שדיברנו יותר התאהבתי בה ורציתי אותה לעצמי.
עכשיו אחרי חודשיים בערך אני לחלוטין מאוהב ואני לא יודע איך
להגיד לה את זה.
אז הנה אני עושה את הצעד הראשון...