נועה שקד / כמיהה |
זו צמרמורת ערגה מערסלת
הפנים הצחות מתוך ענן של עדנה
כה מילאו את סדקי הגחלת
והיא זעה ונעה
כנחל אבוד התר אחר שקט ארור
אך מהו השקט ומה תבקשי
עודו כאן ואיננו - כמו המבול
המרווה שורשי במי חטא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|