|
זו כמיהה לימים שחלפו ואינם
זו צמרמורת ערגה מערסלת
הפנים הצחות מתוך ענן של עדנה
כה מילאו את סדקי הגחלת
והיא זעה ונעה
כנחל אבוד התר אחר שקט ארור
אך מהו השקט ומה תבקשי
עודו כאן ואיננו - כמו המבול
המרווה שורשי במי חטא. |
|
|
אז... את באה
לחולל בכרמים?
חצילה נצנצית,
תורמת לספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
'זיון' מבלי ממש
להגיד את
המילה", אחרי
שיעור ידיעת
הארץ פרודוקטיבי
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.