|
זו כמיהה לימים שחלפו ואינם
זו צמרמורת ערגה מערסלת
הפנים הצחות מתוך ענן של עדנה
כה מילאו את סדקי הגחלת
והיא זעה ונעה
כנחל אבוד התר אחר שקט ארור
אך מהו השקט ומה תבקשי
עודו כאן ואיננו - כמו המבול
המרווה שורשי במי חטא. |
|
|
זה שמשמאלי סתם
אפס.
זה שמימיני בחור
נחמד.
זה שמתחתיי שרוט
במח.
לזאת שמעליי אני
רואה את הפיפי.
אני,
ובחייאת, אל
תשימו אותי למטה
בפינה, שיצא
משהו, גם ככה
קשה לי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.