בלילות קרים של אביב
אני אלפי פעמונים מצלצלים
במגדל של כנסיה.
נזיר מושך בחבליי
וקולי הענוג מלטף את כל הכפר.
ולפעמים, עת ערבי סתיו,
אני זוג פעמונים סדוקים
במגדל קורס של כנסיה עתיקה
ואפילו נזיר אין לי,
רק שלושה ילדים
ששכחו לחזור הביתה.
וקולי השבור מגמגם על פני
דמעותייך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.