אתה מסתיר לי את השמש.
זוז, בבקשה.
החיים בצל האפלה כבר כבדים עליי
החיים בצל כבר משעממים-
אני כמהה לקרן אחת,
קרן מחייכת, שקופה וזוהרת
שתדקור אותי בבטן ותסובב אותי עליה כמו

כמו שווארמה באמצע העיר התחתית.

השכבה הכי נחשבת של הלב שלי,
האפידרמיס העליון  
כבר נוטה לכמישה סופית,
לכן אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה-
זוז, זוז לי מהשמש
בבקשה,
כי לא בא לי שהוא ימות לי עכשיו ככה באמצע,
אני רוצה עוד כמה שנים של כאב להתייסר איתו

כמו עכבר נעול במלכודת
רעילה.

אתה מסתיר לי את השמש
זוז, בבקשה.