[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ליוליה,

חחחח זה נראה לי מוזר לכתוב לך מכתב שאני לא אתן לך בחיים.
וזה מוזר לי כי אני מדברת איתך ויכולה לומר לך הכול..
אבל כנראה שלכל בן אדם יש משהו שהוא לא יכול להגיד ותוקע אותו
רגשית, וזה אחד הדברים האלו..

יוליה את החברה הכי טובה שלי ואני באמת אוהבת אותך!!!
ואין לך מושג עד כמה את חסרה לי.

שנה שעברה כשהיית בוכה פתאום לא הבנתי למה את בוכה.
בחיים שלי, בחלום הכי מוזר שלי לא הייתי יכולה לדמיין שזה
ייקרה.
הפתעת אותי לגמרי.
פתאום אמרת לי שאת עוברת לברלין.
ואני לא ידעתי איך להגיב, מה לומר, לא ידעתי מה לעשות והדמעות
פשוט זלגו. ורק מלהיזכר איך זה קרה אני בוכה.
אני עדיין זוכרת כמעט כל מילה מהשיחה.
ואז בחופש את היית שלי ושל ניצן לכמה ימים בטורקיה.
ואני בחיים לא אשכח איזה כיף עשינו שם!!! ניסינו כמה שיותר
להינות כי ידענו שאח"כ את לא תהיי איתנו.
וביום של הפרידה, נשבר לי הלב כשראיתי אותך נפרדת מאלי.
וכ"כ בכית.. יוליה אני נשבעת לך שבחיים לא הייתה לי חברה
שהמשפחה שלי כ"כ אהבה כמו אותך. את בת בית פה ממש כמו חלק
מהמשפחה.
בשדה תעופה כשנפרדנו ממך כולנו חשבנו שדבר יותר קשה מזה לא
נעבור.
זה היה הדבר הכי קשה שעברתי בחיים שלי.
לראות את החברה הכי טובה שלי, ממש אחותי טסה.
וכשבכיתי אמרת לי לא לבכות כי עוד מעט נתראה.
ואחרי שעלית למעלה התקשרת אליי ובכית לי בטלפון ואני בכיתי
איתך כי נשבר לי הלב.
את מהילדות האלו שאני פשוט לא יכולה לראות בוכה כי כואב לי
בשבילן.
והחודשים עברו ואת היית כ"כ רחוקה אבל אף פעם לא ממש שמתי לב
לזה... עד לפני חודש או חודשיים ככה.
כמעט שנה אחרי שעברת עיכלתי את זה.
חלמתי עלייך וקמתי בבהלה והתחלתי לבכות כי רק אז הבנתי כמה שאת
רחוקה ממני וכמה שאת חסרה לי.
את היית פה הרבה ופתאום לא היית פה בכלל.
וזה היה חסר לי, את היית חסרה לי!!!!
ועבר עליי אז שבוע כ"כ קשה כי את היית כ"כ חסרה לי ופתאום מידד
היה חסר לי.
וכבר לא ידעתי מה לעשות עם עצמי!!!
כשדיברנו בטלפון בכיתי ואת לא שמת לב וכשדיברנו באיי סי קיו גם
בכיתי, כי אני כ"כ אוהבת אותך ואין לך מושג עד כמה!!!!
ואז ראיתי תמונה שלנו שצלימנו ת'עצמנו ויצאנו סתומות וחייכתי
וירדו לי דמעות. עד אז לא רציתי להכיר בעובדה שעברת.
ופתאום זה נפל עליי בבת אחת והרגשתי כ"כ אומללה...


יוליה אני בחיים לא אוכל להגיד עד כמה את חסרה לי!
את כמו חלק ממני...
לא היה יום שלא היינו ביחד ופתאום חודשים לא ראינו אחד את
השני.
ואת היית כ"כ חסרה לי.. ואת עדיין חסרה לי.
לפעמים אני רוצה לברוח אלייך ולבכות לך ולספר לך הכול ואני לא
יכולה כי את רחוקה. ולדבר איתך בטלפון זה עד חצי שעה מקסימום
כי זה ממש יקר.
וזה כ"כ שונה משנה שעברה...
יייווו היה לי כ"כ הרבה לרשום ופתאום אני נתקעת.

יוליה אני כ"כ אוהבת אותך אין לך מושג עד כמה!!! ואת תמיד
חסרה לי ואני מתגעגעת אלייך תמיד אני לא מפסיקה להתגעגע
לשנייה!!!
תדעי שאני תמיד אוהב אותך לא משנה מה..







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?





עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/7/03 8:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע דניאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה