שלום אלף / מחווה לטייס |
ואור כבוי בעיניים
שפמו המוזנח מתאר לרוח
שושנה שזקנה בינתיים.
הגלימה נקרעה ונותרה מאחור
אין מי שיכיר את הילד שבו
מול צלו של מטוס מתפורר
הוא מביט לתוך השמיים.
שוב דמעות נטמנו בחול
ימים שחלפו הותירו אין.
אל מקור הדברים יש לחזור
והרי הוא סמוי מן העין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|