לילך גור / היום |
ולספר לך שעזבתי
את הדרך בה צעדתי
בקושי,
וכאב
כבר לא יהיה מנת חלקי
עכשיו, כשהים נושק
את גליו היישר אל תוך
הבטן הרכה שלי.
רציתי לספר לך
על כל הרגעים
הקטנים
שהוא ממלא אושר
בתוכם,
וסביבם
אני מפזזת כמו ילדה,
מאושרת למראית הים
שבעיניו האוהבות.
כמעט כמו זה
שהיה פעם
בעיניך שלך.
היום,
לרגע אחד קטן
שכחתי שאתה
מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|