הנערה פערה את פיה בשאון, היא אמרה
הנשק הוא בידיך, לעזבני-רצח
והנה העיר המולה שנים רבות
שחורים, כרותים, פיסחים, ספינות
במזח של אסון קרב
ראיתי את הנולד
הנערה פערה את פיה, והקן נגלה
שלושת הצפעים
האחד סיכלות
השני קנאה
השלישי, לא ידענו, לפני שבלעה
סיכלות וטיפשות, קנאה וצרות עין
שינאה וטהרה, כל אלה יודעים את הבחילה
שזו שפערה את פיה ומבול הצפעים
לא ידעה היא את עצמה
כך, יקירי
כך, יקירתי
כך, אסוננו עד עתה, וגם מכאן והלאה
כך, איננו מוצאים בנו את הבחילה,
להרתע, להקבר, להימלט מתוך צווחה
מנפשנו רווית זיבה ורווי
