ישבנו בחדר שתי משפחות שתי מסורות שונות ומיוחדות
ישב אבי מול אביה וישבה אימי לצד אימה
כבוד הדדי שרר שם מתח שקט צחוק קצת מאולץ
והדרת כבוד של סבתא שלי מול רעננות החיים של סבתא שלה
שלוש דורות משני הצדדים ישבו לאכול צהריים
שלוש דורות עם הפרשים עצומים ישבו לאחד את גורלות ילדיהם .
איזה ניגודים ראיתי שם וישבתי שקט בחרש מאזין לכל מילה ,
לכל הברה שנאמרה על גבי השולחן מתרגש , לחוץ , נבוך ...
שום דבר לא יכל להכין אותי לזה וכל הזמן חשבתי ,
שאם סבא שלי ז"ל וסבא שלה היו יכולים גם
לשבת כך ביחד לפני חמישים שנה ולצחוק ולאכול מאותה הצלחת
היה מוזר מעין שלום ומלחמה קרה , מעין קרח ואש שמאכלים אחד את
השני
אך תוך כדי זה יוצרים משהו הרבה יותר נפלא
וקסם הצחוק שחולף באויר שמגשר על פערים שלא ניתנים לתפיסה .
"אינתא עומרי, מיידלע ..."
איזה עולמות שונים אפילו צלילים של המוסיקה הם אחרים ,
אך עדיין איחוד התווים ואיחוד הכלים השונים יוצר מוסיקה נפלאה

הסתכלתי עליה והיא הביטה עלי , חום נפגש בכחול
ופתאום כבר לא חששתי וידעתי הכל
על בטן מלאה אפשר לקבל כל דבר ובארוחת שבת בצהריים
גרמה לאיחוד של משפחה אחת משתיים
ופתאופ יש לנו שני אבות שתי אימאות וארבע סבתות
אחיות צמחו לי ולה סוף סוף יש אח
מסורת מעורבת חדשה עם כל הדברים משני הדברים
אכן אני ואת יותר עשירים ...
והעתיד.. העתיד נראה שילד שלנו זברה יהיה
קצת שחור וקצת לבן קצת מפה וקצת משם ...
ילד קטן חדש ומדהים קצת מעירק וקצת מפולין ...