שט מבטי על המים
אל אופק
זהוב
זוהר
מבעיר,
לתוך הבלון הלוהט -
צונח עימו
אט
אט
אט
מתמלא המרחב שלוות-על
לא מהעולם
חיוכי
משתעשע באדוות
לוטפות כפותיי
ברוך
והים מתנועע קצובות
מעביר בי רטט
נעלם
טמיר
רקיע תכול
ורדרד
בתולי
מחשיך פניו אט אט
בצנעה
מגלה מאינסוף מעמקיו
נקודות זוהרות -
עולמות נסתרים
יקום
אינסופי
גנוז
והנה, עולה לו מנגד
ירח
מעל העיר ללא הפסקה
ואורו כסוף ועגול,
מעיר מחדש מודעותי
לעצמי:
רגליי שטובלות בחול הרך
הקריר
המלטף עדיין
ולבי שואל:
איה את זוגתי?
והרוח
החול הים
שמים
ירח
כוכבים
והדממה
ידידים קרובים הם לי
לוחשים:
חכה בשלווה עד שהנכונה לך
תבוא -
היא תבוא.
מסתיו 91
מוקדש לכל המחכים לבן/בת זוג |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.