יוני ספארקי / הדובון שעל הקלסר |
יש דובון על הקלסר
הדובון תמיד עצוב בגלל שהוא על הקלסר של הילדה קטנה
הילדה שמחה מהדובון היא אוהבת אותו
הדובון יכול לראות את זה ובשל כך הוא עצוב הוא רצה תמיד לצאת
מהקלסר הוא לא אהב את הכלא הזה שהוא קורא לו דבק שמחזיק אותו
לקלסר הזה
הילדה לומדת בחטיבה בכיתה ט' יש לה חבר אבל היא תמימה, תמימה
יותר מידי היא מפחדת מהבחוץ.... שלא קרוב אליה
חבר שלה הוא קצת פחות מפחד הוא מעשן סיגריות והוא לא בתול אם
זה אפשרי אצל בנים...
הוא חבר שלה רק בגלל שהיא חמודה כזו ותמימה... הוא מדבר אליה
בנימוס כדי לא להפחיד אותה אתם יודעים איך זה
הוא אוהב את הגוף שלה.
היא אוהבת את הנחמדות שהוא מפגין לידה
היא התנשקה בפעם הראשונה בטיול השנתי היא התנשקה עם החבר המעשן
שלה... כנראה היא רוצה לדעת מה הטעם של מאפרה.... היא אהבה את
זה כל כך זה כזה מהנה המאפרה כזו טעימה היא רצתה עוד....
יומיים אחרי זה בבצפר היא שמה לב שהדובון מחליק חיוך הוא התקפל
במקצת כרבע מגופו מעל הקלסר היא התפלאה ואפילו קצת חייכה אליו
הוא נראה קצת יותר טוב ככה... זה יותר יפה להרגיש אותו ככה
המבט שלו היה מוזר הוא היה מופנה לעבר החלון של הכיתה זה לא
מובן.
הוא הסתכלה אל החלון שום דבר שלא יוצא מהדופן חוץ מהדשה שנראה
שגדל קצת יותר מאשר תמול שלשום
היא נהנתה מכל הרעיון היא אוהבת דשא
היא הבריזה מהכיתה נמאס ל מהלימודים האלה
היא הלכה לדשא ושכבה שם
היא הסתכלה על השמיים הכחולים היפים עד אין דימיון
היא ראתה שם ציפור שחורה היא חייכה
הדובון נעלם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|