את ואני מביטים לעבר האופק
שום דבר בעצם לא קורה פה בכלל
את בשלך בתוכך מרוחקת לחלוטין
חושבת על עתיד מבטיח
שהובטח לך בעיסקת חבילה כלשהי
מאת כבוד השטן
ברקע צלילים של פעמונים
מלווים את ההקרבה הגדולה
אחרונות הציפורים מלוות
את ארון המתים של אהבה
שלא התממשה כלל
צלבים מנצנצים באור השקיעה
ממתינים לקורבנו של היום
הדובה הגדולה מפהקת
ופוקחת עינה
מגחכת חיוך אחד ואחרון
לפני תחילת ליל עבודה
עדיף כבר לשתוק
בעצם,
כאשר הקור שנובע ממך
יחדור לתוכו של לבי
מבעד כל עצם
הפוגה קלה והרהור
הנה הרוג המלכות הראשון שלך
אשר יתבייש לדמוע למול תכול עינייך
ולא ידע לבטא במילים,
את תוצאת המשחק העדכנית
אחד אפס גדול לך
מלכת הנשמה
ההבטחה הגדולה
הנה הכיבוש האמיתי
הראשון שלך
אבל בעצם
זאת לא היתה חוכמה
מיוחדת
לא גדולה נצורה
בהתגלות של השראה אלוהית
ככה זה כשמוכרים משחק. |