חייל אבוד שהכרתי לא מזמן,
חייל אבוד שיצא למלחמה נגד הזמן.
החייל שלי- שלו כל כך דאגתי,
החייל שלי שבשבילו קשר הרגתי.
החייל שלי, לא ידע שאליו זה יחזור,
החייל שלי, שלא נזהר מהרמזור.
החייל שלי, החייל האבוד, שפחד כל כך מהמלחמה,
שפחד מהצבא, ששם הוא ימות- מירייה או מצמא.
החייל הזה שכל כך אהבתי ככה פתאום נעלם,
החייל הזה שעל השחרור בגיל 21 כל כך חלם.
החייל האבוד שלי, שפחד לספר להורים,
החייל שלי, שלא נזהר מהרמזור.
החייל שלי, החייל האבוד, שפחד כל כך מהמלחמה,
שפחד מהצבא, ששם הוא ימות- מירייה או מצמא.
החייל הזה שכל כך אהבתי ככה פתאום נעלם,
החייל הזה שעל השחרור בגיל 21 כל כך חלם.
החייל האבוד שלי, שפחד לספר להורים,
החייל החמוד שלי, שלא בגד, שלא יצא עם אחרים.
החייל האבוד עם העיניים הכחולות כמו הים,
החייל האבוד- כל מה שנשאר עכשיו זה רק גופה ודם.
החייל שלי, שנסע ובו מכונית פגעה,
החייל שלי, שנסע אליי כשכל זה קרה.
החייל האבוד שלאמא שלו אני לא יכול לומר מילה,
החייל האבוד שרק כמה ימים קודם בילה.
החייל האבוד עם השרירים והעור החלק,
החייל האבוד שברחוב עליי נדלק.
החייל האבוד שתמיד יישאר בלבי,
החייל האבוד, החייל הזה, החייל שהיה שלי.