בחורף רגיל של גולן וגליל,
כל המסע שלי התחיל.
בבוקר אחד קריר כרגיל,
אספתי כל חפציי בתרמיל.
החלטתי שאני רוצה לטייל,
לראות את כל מדינת ישראל.
נשארתי כאן רק עד לאביב,
ואז נסעתי לתל אביב.
נשארתי שם רק כמה חודשים,
ספגתי קצת תרבות אנשים.
ובקיץ רציתי לטייל עוד קצת,
עליתי על אוטובוס לאילת.
ובסתיו כבר נמאס וזה לא מפתיע,
רציתי להיות קצת בהרצליה.
ומשם המשכתי עוד המון,
מאילת ועד לחרמון.
ובסוף חזרתי לכאן, לצפון.
וכמו שאמר פעם איש חכם,
אין מקום טוב יותר מביתו של אדם.