אסף טלמור / שוב |
דרך נשמתי הבוערת
ובתוך דמי הסוער המשתוקק להקפאה
שוב
את מכסה אותי באהבתך
בתוך שמלתך האדומה
עוטפת את גופי בתשוקה ובפיתוי
ומסעירה את נשמתי
אחזור אליך
מתוך השממה
אל תוך חיקך החם
אל תוך נשמתי הקרועה במיטתך
אל תוך אוצרי, וסודותי, הקבורים בתודעתך
שוב, אל השמלה האדומה
האוהבת והמפתה
שמשכה אותי לתוך גופך
שחנקה אותי עד לאובדן חושי
אהייה שלך לנצח
תקוע בתוך נשיקתך
בעוד שעורי נקרע למגע ציפורנייך
ונשמתי נפסקת, להרגשת אהבתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|