אני יושב ומביט בכולם
הולכים לעבודה
או סתם שוכבים ברחובות
ואני ממשיך לשבת



במקום החום
רוח פרצים
שמש צרודה עולה בלהבות
עוד יום משתעל על האפר הגשום

הירח עולה



אני שב ומתעורר
מגלה שלא חסר
שום חלק נוסף בגופי

היום אמרו לי
אנשים ברחוב

שלא לשכב על האבנים
היום הם אמרו
או אתמול הם אמרו
רק לא להישאר בדשא הזה
הם אמרו



אני קם וממהר
יש עבודה ולא חסר
חרא בעולם להסתכל עליו
אולי עוד יום
אולי שעה

מחקה למזל
שישיג אותי




אז אני חוזר הביתה
לבית המלפפונים שלי
ואני הולך לישון
במיטת המלפפונים הקרה שלי
כמה קר האלומיניום הזה

כה חופשיים, תמונתי ואני
בחוץ שלג ואור ירח

אצבעות רועדות שוברות גפרורים
אשר יבעירו את המדורות להלילה
ואין אף אחד לעודד את הייאוש

עטה, נסה לעמוד איתי
נסה לשיר איתי



מצאתי פה גג וקורה למשענת
לפעמים אני צועק לעולם
מי יתארח אצלי, בוא

נו אז מה



יש פרוסת לחם בכיס
וסיגריה אחרונה עוד בוערת בפי
אז אלך לחנות ואמכור חלונות

בסוף מישהו ימכור לי קופסא



אתה יודע
כל יום שעובר
אני שומע בחלום את הים
וכל יום שעובר אני שומע את החוף
את הגלים והקצף
בסוף השמש נמסה לים
ובא החושך.