הנה אני שוב... באותו מצב ביזארי שבו אני מנסה לחשוב, לחשוב
דרך מילים של מחשב...
אל תלך,
אני רוצה לומר לך,
אבל מילים של מחשב מעולם לא הצליחו לבטא רגשות.
תשאר קצת,
נדבר קצת,
המדינה תקרא לך אח"כ,
בינתיים תישאר איתי,
תדבר איתי,
מוקדם לי מדי מכדי שתעזוב.
:-( (חיוך של מחשב... הנה לך רגש מקופסא עם חשמל)
"היעדרות של חברים ותיקים ניתן לשאת בשוויון נפש, אבל פרידה,
ולו רגעית, ממי שהכרת לפני זמן כה קצר, היא כמעט כבדה
מנשוא..." (סיסלי לאלג'רנון, מתוך "חשיבותה של רצינות" מאת
אוסקר ווילד)
יש כ"כ הרבה דברים שאני רוצה לומר לך, אבל מעט מאוד אומף, ואני
בורחת למחוזות ידועים של מילים אנונימיות על מחשב... |
