היי, מה שלומך?
מקווה שטוב, שהכל בסדר.
את אולי מתפלאת למה אני שולח לך מכתב...
טוב, אז סיבה ברורה אין לי, אבל הרגשתי שאני צריך לכתוב משהו,
להגיד לך כל מיני דברים שאני לא חושב שאני כבר יכול להסביר
בעצמי...
טוב, אז אם מה אני אתחיל...? מאז לפני שבועיים, מהארוחה שהכנתי
לך, לא הייתי הכי מאושר וגם הרגשתי שמשהו קרה... מהיום שנסעתי,
ההרגשה התחזקה, בעיקר אחרי השיחה שהייתה בינינו.
אז נכון, אולי אני לוקח את זה קשה מידי, אבל זה אני, את
יודעת... ות'אמת זה לא נראה לי שאני לוקח את זה קשה מידי...
אני אגיד לך משהו: אני מתגעגע אלייך. רק שבועיים לא התראינו
ואפילו שהספקנו לדבר בטלפון, אני צריך אותך- לראות לגעת...
ולפעמים שדיברנו את לא נשמעת כזאת שמחה או שפשוט היית עייפה,
אני לא יודע, לפעמים קשה לי להבין...
והמחשבה, שאולי כבר נמאס לך לפעמים, בגלל כל הטעויות שעשיתי,
שאני עושה, ואני יודע שאעשה...
אני לא הראשון שאיתך, אבל קראתי בעיתון אז כתבה שדיברה על אהבה
והיה כתוב שם משהו על זה שאהבה ראשונה לא תצליח תמיד כי יש
רצון לנסות דברים חדשים ואם את תהי רק איתי אז זה יכול
להימאס... זה די טיפשי מצדי לקחת את הכתבה ככה, אבל זה השפיע
עליי...
אני מצטער, לא התכוונתי לקחת את הכול קשה מידי... גם המכתב
אולי לא במקום...
רק רוצה שתדעי, אני מתגעגע אלייך.
אני מקווה שעד שתראי את המכתב נפתור את הבעיות- ביחד, ושלא
יהיה לי צורך לקחת דברים ללב... חוץ מהאהבה כמובן...
אוהב אותך מאוד
תמיד
אני
מכתב שכתבתי, אבל החלטתי בסוף לא לתת אותו, כי הבנתי שאין בו
צורך =)
והאהבה תמיד בלב! |
