זהו סיפור על אדם
שהיגר עוד כנער מספרד
לעיירה סאן רמי בפרובאנס
ושנים רבות חי לו לבד

הולך בטל ברחובות סאן רמי
מבית-קפה לכיכר העירייה
חצי מפוכח, שפם לא מגולח
סיגריה ביד, עצוב מחוייך

ולו תרנגול מלוכלך ואהוב
מענתז בכרבולת אדומה
צעד צעד לפניו
מלקט כלמיניי פירורים מזדמנים
ולעיתים נח מחובק בזרועותיו

ובחגיגות הפריה השנתית באמצע הקיץ
כשתהלוכות ססגוניות מסורתיות
סובבות את חומת לבה העתיק
בין גדות גדושות בפרובאנסים ותיירים,
הוא מצטרף קרוב לנגני החצוצרות
ובתנועות ילדותיות מנצח על עצמו
"מאסטרו במקצב הטוררוס"
שתוי כלוט, תמים כתינוק
מבסוט עד שמי הפרובאנס
מאדימים לעת בין ערביים

ולמחרת השקם בבוקר, כשברחובות
מרוחות עדיין צועות  השוורים  המורגזים
ששעטו שם בהילולת הלילה זועמים לתוך כיכר ההמונים
בשיאם השגעוני של ה"בנדידוס" וה"בריבדוס"
עד מוות...
הוא נכנס ויושב לו לבד בבית-הקפה
במכנס קצר מרופט
שפם לא מגולח, סיגריה ביד
מזמין בקבוק טאקילה במבט כפוף
מריר עצוב
מחוייך...