ימים לא גמורים,
בהם אי אפשר לסגור קצוות
בשיחה,
רגעים שהיית צריך להיות ואינך-
ורק אני נותרתי,לספר:
ענן שחצה וציפור אפורה
תחושת דה ז'ה וו שהשיבה אותך
וספסל שנותר מיותם כי אין צל-
היום לא גמור, לא הספקתי לומר,
ואני מחפשת פעולות אחרונות לעשות, להתיש את הגוף,
עד שלא יזדקק לסמן
וישכב תחת התאנה ויאגד החומרים בקצהו,
ויתפור את היום,
רגע למשנהו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.